מאת: מיה שפילמן, עו"ד ומגשרת
נושא המזונות או כפי שנהוג לקרוא לו כיום "כלכלת הילדים" הוא נושא סבוך, מורכב שמתעוררות בו המון שאלות ולא תמיד יש תשובות חד משמעיות. הנושא הזה הוא אחד משלושת הנושאים המרכזיים שאנחנו דנים בהם בתהליך של גישור גירושין. תחום כלכלת הילדים עבר בשנים האחרונות הרבה מאוד שינויים.השינויים השפיעו ועודם משפיעים על אופן חלוקת הכספים אשר מיועדים לכלכלת הילדים. אין נוסחה אחת חד משמעית לחישוב ה"מזונות" אלא יש כללים מנחים.
ביולי 2017, נתן בית המשפט העליון פסק דין תקדימי שעסק כולו בדמי המזונות ושינה למעשה את חישוב חלוקת נטל המזונות בעיקר עבור ילדים בגילאי 6 – 15. אך גם מאז פסק הדין, המצב בבתי המשפט ובחדרי הגישור נמצא בחוסר וודאות גדול. מאחר ואין נוסחה ברורה, ורב הנסתר על הגלוי, יש הרבה מקום ליצירתיות מחשבתית בכל נושא המזונות.
לכן, בעיקר בתהליך של גישור גירושין, בו מילא נדרשים הצדדים ליצירתיות רבה בכתיבת הסכם הגירושין שלהם, כך גם בפרק כלכלת הילדים, משתמשים ביצירתיות.
מה קבע בית המשפט בשנת 2017? הלכת בע"מ 919/15 קובעת כי כאשר ילדים בגילאי 6-15 נמצאים בהסדרי שהייה רחבים, ושני בני הזוג מרוויחים פחות או יותר אותו דבר, לא יהיו תשלומי מזונות כלל. כלומר, מסתכלים זמני השהייה ועל היכולות הכלכליות של ההורים. ולכן, אם הילדים נמצאים אצל ההורים זמן שווה או פחות או יותר שווה, ומרוויחים כמעט אותו דבר, לא יהיה תשלום מזונות. ההלכה שנקבעה לא מתייחסת לילדים "קטני קטנים" כלומר מגיל 0 – 6. יחד עם זאת, בתי המשפט וגם בתי הדין הרבנים מכילים לעיתי את ההלכה שנפסקה גם על ילדים בגילאים האלו.איך מטפלים בנושא כלכלת הילדים בגישור גירושין?
כפי שכבר נכתב רבות על תהליך גישור גירושין, זהו תהליך של בחירה בו בני הזוג מנסחים בעצמם את הסכם הגירושין שלהם, לפי איך שהוא מתאים להם, ישים עבורם, ונותן מענה נרחב בראש ובראשונה לצרכי הילדים המשותפים שלהם. כך גם בבואנו לדון בפרק של כלכלת הילדים.
ראשית, דנים בצרכי הילדים, ישנם שאלונים שאנחנו מחלקים לבני הזוג, שבהם הם ממלאים את כל הנתונים היבשים לגבי הוצאות הילדים. בפרק זה נכללות כלל ההוצאות, הוצאות עבור ביגוד, הנעלה, מזון, דיור, חוגים, פנאי, טיפולים ככל שיהיו, הוצאות רפואיות חריגות ושוטפות, הוצאות עבור חינוך, הוצאות הבית ועוד כל מיני הוצאות שיש למשפחה על משק הבית. מסמך יבש זה הוא כמו תקציב למעשה והוא נותן לנו תמונה כללית לגבי הצרכים של הילדים, ההוצאות שהיו בעבר וההוצאות הצפויות להם בעתיד.שנית, חשוב להדגיש כי כל הליך הגישור הוא תהליך של בחירה. מה הכוונה? בני הזוג בוחרים ביחד להגיע לתהליך כי הם מבינים שזו הדרך הטובה ביותר בשבילם ובשביל ילדיהם לסיים את הנישואין ולייצר את ההסכם שיהיה מבוסס על הצרכים שלהם ועליהם בלבד. בני הזוג לעולם לא יחתמו על הסכם שהם לא מסכימים איתו ושאינו ישים עבורם. כך גם כמובן בנושא כלכלת הילדים, בני הזוג צריכים להבין, והם מבינים את זה היטב בתהליך הגישור, ששיתוף הפעולה הכלכלי בניהם ממשיך למרות שהם נפרדים כבני זוג.
ביחד הם חייבים לייצר שני בתים מתפקדים עבור הילדים שלהם ועבורם. אין מצב שבו יהיה בית עשיר ומנגד בית עני. שיתוף הפעולה הכלכלי יניב בסופו של יום את ההסדר הכי מתאים למשפחה והכי טוב לילדים. היופי בתהליך של גישור הוא שאפשר לייצר כל מיני פתרונות שמותאמים למצב המשפחה. כך לדוגמא, זוג שמרגיש ששני משקי בית גדולים ועצמאיים יהרגו אותו מבחינה כלכלית, יכול ללכת על פתרון של נסטינג כפתרון זמני עד שהצדדים יתאוששו וישתקמו כלכלית. כל סידור שמתאים לבני הזוג ושנותן מענה רחב לצרכי הילדים מתקבל בברכה בתהליך הגישור.שלישית, בשלב הזה, מסתכלים על היכולות הכלכליות של ההורים. מהם ההכנסות שלהם מכלל המקורות האפשריים, כמה הכנסות נשארות להם פנויות לאחר תשלומי ההוצאות שחישבנו.
בסופו של תהליך מתקבלת תמונה יותר ברורה שבה יש לנו מעין משולש. צלע אחת כוללת את צרכי הילדים, צלע שנייה כוללת את הוצאות הבית שבתוכם נכללים גם הוצאות הילדים והצלע השלישית היא למעשה הכנסות ההורים. לאחר שכל הנתונים נמצאים מוסיפים לכך גם את זמני השהייה שקבענו ביחד בחלק הראשון של תהליך הגישור. אלו הם כלל ההסדרים שקשורים לילדים שאינם כלכליים. כלומר, איזה הורה יהיה אחראי על הילדים, כמה ומתי. לסיכום, בהתאם להסדרי השהייה ולזמנים שנמצא כל הורה עם הילד ומתוך התחשבות במשולש שציינו כאן למעלה, נצליח לקבוע גם את הנושא של כלכלת הילדים. בתהליך הגישור אנחנו מקדמים שיח הממוקד בצרכי הילדים וגם כמובן בצרכי ההורים. בתוך תהליך הגישור כאשר קיימת תקשורת טובה בין ההורים והבנה ששיתוף פעולה כלכלי בניהם יכול לתרום לתחזוקה של שני משקי בית מתפקדים, מצליחים לפתור את הפאזל העדין הזה ולטפל ביצירתיות וברגישות בכל הנושא כל כלכלת הילדים.